שִׁפְלוּת

שִׁפְלוּתf. (preced., wds.) 1) (b. h.) ש׳ ידים lassitude, v. שָׁפֵל I. 2) humility, humiliation. Num. R. s. 410> אם לפני … צריך אדם לנהוג ש׳ בעצמווכ׳ if a man must conduct himself humbly before a king of flesh and blood, how much more must he do so before the Lord? Ib. end היה נוהג בש׳וכ׳ he lived humbly before the Lord. Sot.48a bot. (ref. to Is. 5:15) שגורמין ש׳ לשונאיו שלהקב״ה (not לשינאי) they cause humiliation to the enemies of the Lord (euphem. for: to God); ש׳ של ישראל the humiliation of Israel; a. e.